השקעה פירושה שימוש בכסף לרכישת נכס בתקווה שערכו יעלה או שהוא יניב הכנסה. הדבר שונה מחיסכון בחשבון בנק לשם שמירה על הכסף וגישה נוחה אליו. מניות מייצגות בעלות בחברה. מניה יכולה לעלות בערכה או להניב דיבידנדים, אך מחירה עלול גם לרדת בחדות כשהחברה או השוק הרחב מציגים ביצועים חלשים. אג״ח הן הלוואות לממשלות, לחברות או ללווים אחרים. הן עשויות לשלם ריבית, אך כרוכים בהן סיכונים כגון כשל של הלווה, שינויי ריבית ואובדן כוח קנייה. קרנות נאמנות וקרנות סל (ETF) מחזיקות באוספים של נכסים. קרן אחת יכולה לפזר את הכסף בין חברות או אג״ח רבות, אך פיזור אינו מבטל את כל הסיכונים. חשבון ברוקראז׳ הוא חשבון נפוץ בארצות הברית לקנייה ולמכירה של השקעות. חשבון פרישה, כגון 401(k) או חשבון פרישה אישי (IRA), עשוי להציע כללי מס המעודדים חיסכון לטווח ארוך. על משקיעים להתאים את תוכנית ההשקעה ליעד, למשך הזמן וליכולת לשאת הפסדים. בדרך כלל, כסף שיידרש בקרוב לא צריך להיות תלוי במידה רבה בנכסים שמחיריהם יכולים להשתנות מדי יום. עלויות, מסים, אינפלציה, הונאות והחלטות רגשיות עלולים להפחית את התוצאות. מסחר תכוף וריכוז כסף בחברה אחת או במגזר אחד עלולים ליצור סיכונים שקשה לזהות בתחילה. תהליך בסיסי הוא לבנות חיסכון לשעת חירום, להגדיר יעד, לבחור גישה מפוזרת, להשקיע בקביעות ולבדוק את התוכנית מדי פעם. יש לבסס החלטות השקעה על סיכונים ועלויות מובנים, ולא על הבטחות לרווח מהיר.
השקעות בארצות הברית
השקעה בארצות הברית פירושה הקצאת כסף לנכסים שעשויים לעלות בערכם או להניב הכנסה לאורך זמן. אפשרויות נפוצות כוללות מניות, אג״ח, קרנות נאמנות, קרנות סל וחשבונות פרישה. השקעה יכולה לסייע בבניית הון, אך ערכי הנכסים עלולים לרדת ואין הבטחה לתשואה.
Tip
השתמשו בהשקעות בעיקר ליעדים שנמצאים במרחק שנים, לאחר שצברתם עתודת מזומנים מספקת. בדרך כלל קל יותר להתמיד בתוכנית פשוטה ומפוזרת שאתם מבינים, מאשר במבחר אפשרויות מסעירות אך מורכבות.

