הסביבה בגרמניה

הסביבה כוללת אזורים טבעיים ואזורים שיצרו בני אדם. יערות, נהרות וקרקעות נכללים בה לצד בתי מגורים, כבישים, פארקים ואזורי תעשייה ומסחר. גרמניה מאוכלסת בצפיפות, ובו בזמן נופיה מגוונים. ערים וכפרים שוכנים בין שטחי חקלאות, יערות, עמקי נהרות, אזורי חוף ונופים הרריים. המרחב הקרוב שבו חיים מכונה לעיתים קרובות סביבת המגורים או השכונה. איכותו תלויה, בין היתר, בשטחים ירוקים, בתחבורה, ברעש, באוויר, בניקיון, בבטיחות ובנגישות לשירותים. ערים ורשויות מקומיות מעצבות חלקים רבים מהסביבה המקומית. הן מתכננות אזורי מגורים, כבישים, שבילים, מגרשי משחקים, פארקים וכיכרות ציבוריות, ואחראיות על מתקנים עירוניים רבים. הגנה על הטבע ועל הסביבה נועדה לשמר בתי גידול חשובים ומשאבים טבעיים. אזורים מוגנים, רצועות ירוקות מטופחות ובתי גידול המחוברים זה לזה מספקים מקום לצמחים ולבעלי חיים. תחבורה, בנייה, חקלאות וכלכלה משנות את הסביבה. הן מספקות דיור, מקומות עבודה וקשרים בין מקומות, אך הן עלולות גם לצרוך שטחים, לקטוע בתי גידול ולגרום לרעש או לזיהום. משימות רבות מתחלקות בין כמה דרגים. הממשל הפדרלי והמדינות קובעים את המסגרת הכללית, ואילו מחוזות, ערים ורשויות מקומיות מקבלים החלטות רבות במקום עצמו. תושבים יכולים להשפיע על עיצוב הסביבה שלהם. דרכים מקובלות לכך הן פנייה לרשות המקומית, השתתפות בהליכי שיתוף ציבור, יוזמות שכונתיות והתנהגות מתחשבת. סביבה שטוב לחיות בה נוצרת באמצעות איזון בין צרכים. יש לשלב דיור, ניידות, שירותים, פנאי, היערכות לשינויי אקלים והגנה על הטבע, כך שהמקום יישאר ראוי לשימוש עבור אנשים שונים לאורך זמן.