האמנות בצרפת אינה סגנון אחד או תקופה אחת. היא כוללת יצירות שנוצרו ברחבי המדינה וכן יצירות של אמנים שהגיעו ממקומות אחרים או פעלו בין כמה תרבויות. כנסיות, טירות, מבני ציבור ומונומנטים מראים כיצד האמנות הייתה קשורה במשך זמן רב לדת ולכוח פוליטי. בעלי מלאכה, אדריכלים, ציירים ופסלים תרמו כולם ליצירת המקומות האלה. המונח האמנויות היפות (beaux-arts) מתייחס באופן מסורתי לאמנויות היפות המבוססות ולהוראתן הפורמלית. לאקדמיות ולתערוכות רשמיות הייתה בעבר השפעה רבה על סוגי הנושאים והשיטות שזכו להכרה. במהלך המאה התשע־עשרה אמנים ערערו יותר ויותר על הכללים הרשמיים. האימפרסיוניזם התפרסם במשיחות מכחול גלויות, באור משתנה, בפנאי המודרני, בנופים ובמראות מחיי היום־יום. האמנות המודרנית חקרה צורות, חומרים ונקודות מבט חדשים. פריז הייתה מקום מפגש חשוב, אך חיי אמנות התפתחו גם בערים אחרות, באזורים כפריים, באזורי הים התיכון ובטריטוריות שמעבר לים. אמנות עכשווית (art contemporain) יכולה להשתמש בציור, במיצב, במיצג, בווידאו, בסאונד, במדיה דיגיטלית או בהשתתפות. מטרתה עשויה להיות יופי, סיפור, ניסוי, מחאה, זיכרון או העלאת שאלות קשות. אוספים ציבוריים מוצגים במוזיאונים לאומיים ומקומיים, ואילו גלריות מייצגות לעיתים קרובות אמנים ומוכרות את עבודותיהם. בתי ספר לאמנות, סדנאות, עמותות, פסטיבלים ומרחבים בניהול אמנים מציעים דרכים אחרות ללמוד ולהשתתף. מורשת תרבותית הראויה להגנה ולהעברה הלאה (patrimoine) היא מורשת שנחשבת ראויה לשימור ולהעברה הלאה. ההכרעה מה נחשב למורשת עשויה לחשוף מחלוקות על בעלות, אוספים מן התקופה הקולוניאלית, ייצוג, שיקום ונגישות.
אמנות בצרפת
האמנות בצרפת כוללת חפצים עתיקים, מבני דת, עיטורים חצרוניים, ציור, פיסול, צילום, עיצוב, אמנות רחוב ויצירה דיגיטלית. היא נשמרת ונידונה במוזיאונים, בבתי ספר, בגלריות, במרחבים ציבוריים ובפסטיבלים, וכן דרך רעיון המורשת המשותפת (patrimoine).
Tip
אין צורך במונחים מקצועיים כדי לעסוק באמנות בצרפת. התחילו בהתבוננות מקרוב, תארו את מה שאתם מבחינים בו, ואז למדו הקשר מספיק כדי לבחון את הרושם הראשוני שלכם.