טבע בקנדה

בקנדה יש מערכות אקולוגיות רבות משום שהיא משתרעת על פני שטח צפוני עצום וכמה אזורי אקלים. סביבות טבעיות עיקריות כוללות טונדרה, יערות בוריאליים וממוזגים, שטחי עשב, הרים, אזורי ביצה, נהרות, אגמים, איים, חופים ימיים ואזורים ימיים. מערכת אקולוגית היא קהילה של יצורים חיים המקיימים יחסי גומלין עם מים, אדמה, אוויר, אקלים ויצורים אחרים. שינוי בחלק אחד, כגון מפלסי מים, דפוסי שריפות או מין שהוכנס לסביבה, יכול להשפיע על חלקים רבים אחרים. היער הבוריאלי יוצר חגורה צפונית רחבה, מספק בתי גידול, אוגר פחמן ותומך בקהילות ובמקורות פרנסה. יערות אחרים מצויים בחופי האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי, סביב האגמים הגדולים ובאזורים דרומיים רבים. בקנדה יש מערכות מים מתוקים נרחבות, ובהן אגמים, נהרות, אזורי ביצה ומי תהום. מים אלה מספקים בתי גידול, מקורות למי שתייה, נתיבי תנועה, אפשרויות נופש וערך תרבותי, ומחברים בין אזורים מרוחקים בנוף. חיות הבר כוללות חרקים, דגים וציפורים נודדות וכן יונקים גדולים. בעלי חיים אינם נפוצים באותה מידה בכל מקום, והתנהגותם משתנה בהתאם לבית הגידול, לעונה, למזון, לרבייה ולפעילות האנושית. אזורים מוגנים ופארקים קיימים ברמות הלאומית, הפרובינציאלית או הטריטוריאלית, העירונית והילידית. הגנה אינה תמיד משמעה שכל פעילות אסורה, ולכן על מבקרים לפעול לפי הכללים של המקום המסוים. עמים ילידיים טיפלו באדמות ובמים המכונים כיום קנדה זמן רב לפני קיומה של המדינה המודרנית. הידע והניהול הסביבתי של העמים הילידיים נותרו חיוניים, ועל מבקרים לברר לאיזו טריטוריה מסורתית או טריטוריה מכוח אמנה הם נכנסים והאם נדרשת רשות. הטבע טומן בחובו גם סכנות כגון מזג אוויר המשתנה במהירות, מים קרים, שריפות יער, שטח קשה למעבר, גאות ושפל, חרקים ומפגשים עם חיות בר. טיול בטוח תלוי בהכנה, בציוד מתאים, במידע מקומי ובבחירות התואמות ליכולת האדם. שימור הטבע מגן על בתי גידול, על קשרים אקולוגיים, על מינים ועל תהליכים טבעיים, תוך התחשבות ביחסי האדם עם האדמה. פעולות מועילות כוללות מניעת השלכת פסולת, הימנעות מהפצת מינים פולשים, שמירת מרחק מבעלי חיים ותמיכה בניהול אחראי של השטח.